המפלגה השמרנית של קנדה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
.png?lang=he){kind=logo} | |
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| מייסד | סטיבן הרפר |
| מנהיגים | פייר פוליאב |
| תקופת הפעילות | 3 בדצמבר 2003 – הווה (20 שנה) |
| אידאולוגיות | שמרנות, שמרנות חברתית, ליברליזם כלכלי |
| מטה | אוטווה |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-ימין |
| ארגונים בינלאומיים | האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי |
| צבעים רשמיים | כחול |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| בית הנבחרים של קנדה |
121 / 338 |
| הסנאט הקנדי |
29 / 105 |
|
conservative | |
המפלגה השמרנית של קנדה (באנגלית: Conservative Party of Canada, בצרפתית: Parti conservateur du Canada) היא מפלגה מרכזית בקנדה, שממוקמת בצד הימני של המפה הפוליטית. המפלגה במסגרתה הנוכחית נוסדה בשנת 2003, אף על פי שהיו מסגרות שמרניות רבות במהלך ההיסטוריה של קנדה. המפלגה מאמינה בממשלה קטנה, הנמכת מיסים, וביזור הסמכויות לטריטוריות השונות בקנדה.
מנהיגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיגה הבולט של המפלגה היה סטיבן הרפר, שנכנס לתפקידו כמנהיג המפלגה במרץ 2004. בשנת 2006 נבחר לראשות הממשלה. הוא החזיק במשרה זו, עד שהפסיד בבחירות הפדרליות בשנת 2015 לג'סטין טרודו, מועמד המפלגה הליברלית. לאחר ההפסד, התפטר הרפר מתפקידו כמנהיג המפלגה. באופן זמני (עד בחירת מנהיג חדש למפלגה) עמדה בראשות המפלגה רונה אמברוז. ב-27 במאי 2017 נערכו בחירות לראשות המפלגה ולאחר 13 סיבובים, נבחר הפוליטיקאי אנדרו שיר להיות מנהיג המפלגה ברוב זעום של 50.95% מקולות הבוחרים. פייר פוליאב נבחר למנהיג המפלגה בבחירות 2022 ברוב של מעל 68%.[1]
מדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שלטונה של המפלגה השמרנית בקנדה, בין השנים 2006 ו-2015, המדיניות הכלכלית שלה כללה הפחתת מס מכירה, הפחתת מס הכנסה, הפחתת מיסים עסקיים, איזון התקציב הלאומי, יצירת חשבון חיסכון פטור ממס (TFSA) ויצירת קצבת ילדים אוניברסלית. השינויים במדיניות החברתית כללו את ביטול מרשם הנשק הארוך, חקיקת עונשי מינימום מחייבים לפשעים אלימים, העלאת גיל ההסכמה לגיל 16, אישור בניית מספר צינורות להולכת נפט, והוצאת קנדה מפרוטוקול קיוטו. הממשלה השמרנית גם תמכה במדינת ישראל, ניהלה משא ומתן על הסכם הכלכלה והמסחר המקיף (CETA), וניהלה משא ומתן על השותפות הטרנס-פסיפיקית (TPP).[2][3][4][5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה השמרנית של קנדה (באנגלית ובצרפתית)
המפלגה השמרנית של קנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- המפלגה השמרנית של קנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ John Paul Tasker, Conservative members pick MP Pierre Poilievre to be their new leader, CBC News, 9 בספטמבר 2022 (באנגלית)
- ^ Ryan Maloney, 10 Ways Harper Left His Mark On Canada, The Huffington Post Canada, 2016-08-26 (באנגלית)
- ^ The Harper Legacy | Angus Reid Institute, angusreid.org, 29 באוקטובר 2015 (באנגלית)
- ^ Scott Dippel, As Stephen Harper leaves politics, record shows mixed results for Calgary, CBC News, 24 באוגוסט 2016 (באנגלית)
- ^ Laura Payton, Harper appoints 7 new senators, CBC News, 6 בינואר 2012 (באנגלית)
