מסורה
המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שנועדה לקבוע את נוסחו הסופי והאחיד, שנערכה במאה העשירית, ולמנוע שינויים או טעויות, בתקופה שבה הפצת הכתובים היתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים".
מטרתה של המסורה הייתה לקבע את נוסח המקרא כפי שנמסר מדורי דורות (באמצעות הערות על כל מילה שאפשר שהסופר טעה או יטעה בה), ובעיקר ליצור נוסח אחיד שיהיה מקובל בכל קהילות ישראל.
את המסורה ערכו באופן שיטתי חכמי טבריה במאה העשירית, והם מכונים בעלי המסורה. הנודעים שבהם היו אהרן בן אשר ומשה בן נפתלי. הם גם קבעו את הניקוד ואת טעמי המקרא.