אזעקת מלחמה
אזעקת מלחמה היא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או לחדר אטום.
בישראל
ערך מורחב – אזעקת מלחמה בישראל
אזעקת מלחמה היא חלק מההגנה האזרחית בישראל. הצופרים הראשונים הותקנו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי במהלך שנות ה-30 ושנות ה-40[1] והזהירו את התושבים מפני מפציצים במלחמת העולם השנייה (למשל בהפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה[2]). עד 10 ביוני 1948 אזעקת המלחמה בישראל הייתה צפירה ממושכת, וצפירת ההרגעה הייתה צפירה עולה ויורדת.[3] בתאריך זה הוחלפה משמעות שתי הצפירות, ומאז אזעקת מלחמה היא צפירה עולה ויורדת. וצפירת ההרגעה היא צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה. מאז מלחמת המפרץ. צפירה הרגעה אינה בשימוש תדיר. במקומה, פיקוד העורף נותן הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (10 דקות אם לא נמסרה הוראה אחרת).
צפירות זיכרון
מאז התקנתם ועד היום, משמשים צופרי האזעקה בישראל לתכלית נוספת - צפירות הדומייה השנתיות הקבועות: ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. צפירות אלו נשמעות ברחבי המדינה כצפירת הרגעה (טון רציף) לזמן קצוב. צפירות כאלו נשמעו מהצופרים גם לאחר אסון צור הראשון ובמהלך הלווייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר הירצחו.
הערות שוליים
- ^ דוגמאות:
- צופר חדש בכפר סבא, דבר, 2 ביוני 1941
- צופרי אזעקה יודיעו על פעולות טרוד, לחייל, 27 באוקטובר 1944
- ^ התקפת האויר הראשונה על ארץ ישראל, דבר, 16 ביולי 1940
- ^ יוחלפו אותות הצפירה, מעריב, 9 ביוני 1948